סקירת פעילות
1997-1994
גרשון רביד אפריל 97
רעיון הקמת מוזיאון חיל הים חדש, נולד משילובם של שני צרכים עיקריים: האחד - הקמת בית חיל הים ושימור ההיסטוריה של ח"י, עליהם הוחלט עם ייסוד העמותה בשנת 1987 , השני - בשנת 1993 עם חידוש פעילותה של העמותה שם הוכר הצורך בשימור כלי שייט היוצאים מהשירות, במיוחד לאור העובדה שחיל הים מטביע סטי"לים אשר יוצאים מהשירות וכך הלכו ונעלמו מוצגים בעלי ערך היסטורי- מורשתי מהחשובים בתולדות חיל הים.
בשנת 1993 התחילה העמותה לבדוק אפשרויות שונות במגמה להציל כלי שייט ובשנת 1994 הגיעה למסקנה שיש להקים מוזיאון חיל הים חדש ומודרני אשר ייצג נאמנה את ההיסטוריה והמורשת של חיל הים וייתן פתרון לכלי השייט היוצאים מהשרות.
נבחנו אלטרנטיבות שונות למיקום המוזיאון:
א. הרחבת מוזיאון העפלה הקיים.
ב. בבה"ד חיל הים.
ג. בשטח המרינה העתידית מול מערת אליהו.
ד. במערב נמל חיפה סמוך למספנה.
הפתרון הפשוט היה כמובן הרחבת מוזיאון העפלה, אך לאחר בדיקה התברר שהמיקום לא יוכל למלא אחר הציפיות הנדרשות ממוזיאון ימי מודרני, בגלל צורת השטח המקשה על הצבת כלי שייט שאורכם 60 מ' (סטי"ל וצוללת).
מעבר לכך המוזיאון הקיים מוקף טבעת של כבישים הסוגרים עליו מכל עבר ומונעים התפתחות עתידית ושינוע כלי שייט גדולים בעלויות סבירות. בין ארבעת החלופות שנבדקו, הסתבר כי מיקום המוזיאון במערב הנמל הוא הטוב ביותר בגלל היתרונות העיקריים שאין אותם בשאר האלטרנטיבות:
א. קרוב למים מאפשר עבודה טכנית קלה יותר, כולל שינוע.
ב. ניצול חלון הזדמנויות חד פעמי במסגרת תכנית מתאר עתידית "נמלים
2000 ".
ג. מיקום היסטורי של ח"י, בנמל חיפה שהיה נמל חיל הים מאז ומתמיד.
באותה שנה הוצגו האלטרנטיבות ותוכניות עקרוניות בפני רמ"ים דאז, תא"ל יוסי לוי ומפקד חיל הים דאז, עמי אילון, אשר נתנו את בירכתם לבניית מוזיאון חיל הים חדש.
מיד לאחר מכן נפגשו אלוף מיל. בנימין תלם, סא"ל מיל. גרשון רביד ואדריכל אילן אייזן עם מנכ"ל רשות הנמלים מר שורש לרר אשר הביע הסכמה עקרונית להקצות נתח קרקע לבניית המוזיאון.
ב10.11.94- התקיימה פגישה עם ראש עיריית חיפה מר עמרם מצנע שהביע הסכמה ונתן אור ירוק לאנשיו לשתף פעולה עם העמותה.
גם סגן שר הביטחון - מוטה גור ז"ל, נתן את הסכמתו.
למעלה משנה נמשך מו"מ בין העמותה לבין גורמי עיריית חיפה ורשות הנמלים וב-5 אוג' 95 פורסם מסמך רשות הנמלים + מפה, המקצה לעמותה את השטח המבוקש למוזיאון בכפוף לתנאי הרשות.
מכתב זה נותן לעמותה הזדמנות היסטורית לפתוח בצעדים אופרטיביים לבניית מוזיאון חיל הים.
לאחר ביקור במוזיאונים בארץ ובחו"ל פורסמה פרוגרמה עקרונית של המוזיאון.
הפרוגרמה ומסמך ההסכמה של רנ"ר הועברו למשרדי מהנדס העיר במגמה להתחיל בהכנות לאישור תב"ע נקודתית.
גיוס כספים
פעילות העמותה התרכזה בעיקר בגיבוש קונספציה של המוזיאון העתידי וקבלת הקרקע למוזיאון, לכן בוצעה פעילות מוגבלת של גיוס כספים למטרות מוגדרות כגון: הכנת תוכניות ראשוניות למוזיאון, קטלוגים וכ"ו.
בשנת 1994 הבטיח מר סמי עופר ליו"ר העמותה ולמפקד חיל הים דאז אלוף מיל. עמי אילון, לגייס סכום של 10 מליון דולר לטובת המוזיאון. לאחר שהוצגו תוכניות תקציביות של המוזיאון הוא תרם לעמותה סכום של 30 אלף דולר לטובת התנעת הפרוייקט.
נפתח חשבון מיוחד למוזיאון והוקמה ועדת כספים ברשות אלוף מיל. אברהם בוצר שתפקידה לפקח על תנועת הכספים.
נעשתה פניה לכמה בעלי חברות ספנות אשר תרמו 30 אלף ש"ח.
הכנו את הקרקע לקליטת תרומות מארה"ב והצלחנו להגיע לארגון יהודי בשם P.E.F המוכר ע"י שלטונות ארה"ב ושדרכו ניתן להעביר תרומות לעמותה ללא מס וללא עמלה.
פתחנו אתר באינטרנט בשפה האנגלית שתכליתו להביא למודעות הציבור בחו"ל ובארץ את דבר המוזיאון (האתר ניתן בתרומה ע"י חברת NETVISION )WWW.NETVISION.NET.IL/~NAVY .
עו"ד רמי בובליל יצר קשר בין העמותה לבין מר ליאון
מנדל, איש ערירי בן 82 אשר שוכנע והאמין בעמותה ובפרוייקט והפקיד צוואה בבית
המשפט לטובת העמותה.
המשך פעילות
א. פגישה עם ראש העיר חיפה במגמה לבדוק את האפשרות להכיר בשטח המוזיאון כשטח לצרכי ציבור במטרה שהקרקע תינתן לעמותה בחינם.
ב. להגיע להסכמה עם רנ"ר בדבר התנאים שינתן המגרש לשימוש המוזיאון.
ג. להכין תב"ע נקודתית.
ד. גיוס כספים.
הצלת כלי שייט
אח"י יפו
בשנת 1994 טובעה אח"י סופה (שימשה ספינת הפיקוד בעת מילוט הסטי"לים ממספנות שרבורג) במטרה להפכה "שונית אלמוגים".
ספינות אחדות שיצאו מהשירות נמכרו למטרות שונות או הוטבעו באימוני ירי בים. באותה שנה סיכמנו עם רמ"ים דאז, תא"ל יוסי לוי ועם מפקד חיל הים דאז אלוף מיל. עמי אילון, שנושא יציאת כלים מהשירות ייקח בחשבון שימור כלי שייט באמצעות העמותה.
לאחר מו"מ ארוך הוחלט וסוכם בכתב על שימורה של אח"י יפו ואף הצלחנו להשיג תורמים שהתחייבו לתת סיוע כגון: ניקוי חול, צביעה ומערכות חשמל.
סוכם עם רשות הנמלים ונמל חיפה שיוקצה מקום לאח"י יפו בשטח הנמל בתנאי שעסקת חילופי השטחים בין ח"י לנמל שעמדה להתבצע אז, אכן תתבצע.
אולם, חילופי השטחים לא התבצעו עד היום בגלל חילוקי דעות שנתגלו בין ח"י לנמל חיפה.
נוסף על כך, לאחר שסוכמו כל הפרטים, ח"י הודיע לעמותה שאין באפשרותו לספק עגלה ואין ביכולתו להשאיר את ה"יפו" על המסילות.
ה"יפו" נמצאת כיום במים ובעוד זמן מה יקשה יותר
להכשירה כמוצג מוזיאוני.
אח"י מבטח
הסת"ח/סטי"ל הראשונה של חיל הים שנבנתה בשרבורג ויצאה מהשרות לפני למעלה משנה.
הוסכם עקרונית על העברתה לרשות העמותה וסוכם עם רמ"ים, תא"ל שאול חורב שהנושא יסגר כאשר יכנס לתפקיד יו"ר העמותה החדש אלוף מיל. בן שושן.
אח"י מבטח נמצאת כיום במספנות חיל הים על עריסה
לזמן מוגבל.
גיוס כספים ואמצעים
קיימת התחייבות של מר דוד שולמן אשר לקח על עצמו את ניקוי הצבע וצביעת אח"י יפו.
קיימת התחייבות בכתב לתרומת הצבע לאח"י יפו מחברת טמבור.
קיימת הבטחה בכתב לתרומת מסיר צבע ממר קוטאי איתמר
מארה"ב.
המשך פעילות
א. להגיע לסיכום עם חיל הים לגבי ה"יפו" וה"מבטח", כולל מציאת מקום לשימורן.
ב. להמשיך לדון עם חיל הים לגבי כלי שייט נוספים אשר יוצאים מן השירות.
ג. גיוס כספים או שווה ערך.
פרוייקט ההיסטוריה ומורשת חיל הים
הפרוייקט עוסק באיסוף עדויות מפיהם של יוצאי חיל הים ומתמקד בראיונות עם ותיקי החיל.
עד כה בוצעו למעלה מ100- ראיונות שהוקלטו ושוכתבו.
בן היתר הוקלטו שישה רבי שיח וכנסים כגון: הקרב על איברהים אל אוול, הבשלת רעיון הסטי"לים, קרבות הסטיל"ים במלחמת יום הכיפורים ועוד.
ההנחיה האקדמית היא של אוניברסיטת חיפה - מוסד הרצל בראשות פרופ' יואב גלבר וביצוע ראיונות נעשה ע"י האוניברסיטה ומתנדבי העמותה.
החומר מוצג באופן חופשי באוניברסיטת חיפה ומשמש גם לצרכי מחקר.
מימון הפרוייקט הוא מקרן מיוחדת העומדת כיום על סכום של כ145- אלף ש"ח.
במסגרת הפרוייקט הוצאו לאור ספר ש1/ וחוברת "הקרב נגד איברהים אל אוול".
ועדת היסטוריה שבראשה עומד תא"ל מיל. רמי לונץ,
אחראית על הפרוייקט.
ועד העמותה הקודם אישר תוכנית שתכליתה: ביצוע עבודת B.A. לשנתיים הקרובות, ביצוע עבודת דוקטורט ל3- שנים הבאות והמשך ביצוע ראיונות.
התקציב לפרוייקט מספיק לשנתיים בלבד.
גיוס כספים
עד לפני שנתיים הפרוייקט מומן מהתקציב השוטף.
העמותה הצליחה לקבל את אישורו של בית המשפט להשתמש בכספי הקרן שהייתה בעבר מיועדת רק עבור יתומי חללי ונעדרי אח"י אילת ואח"י דקר ולא מימשה את יעודה (260 אלף ש"ח).
בשנת 1995 ביקשנו וקיבלנו ממשהב"ט תמיכה תקציבית בסך 25 אלף ש"ח.
בשנת 1996 הגשנו בקשה לתמיכה בסך 150 אלף ש"ח לאפוטרופוס הכללי, תשובה צפויה במאי 1997.
המשך פעילות
א. גיוס מתנדבים נוספים לביצוע ראיונות.
ב. גיוס כספים לטובת הגברת הראיונות והמשך הדוקטורט.
ג. קבלת תמיכה ממשה"בט ומהאפוטרופוס הכללי.
אירועים
בשנים האחרונות בוצעו ע"י העמותה מספר אירועים מוצלחים אשר ברובם קשורים למורשת חיל הים ולהנצחה.
אוקטובר 94 - טקס חנוכת אנדרטת חללי אח"י אילת בהשתתפות נשיא המדינה. האנדרטה הוצבה בשובר הגלים בנמל חיפה ונבנתה ע"י יגאל תומרקין. בסיום הטקס נערכה הפלגה למקום הטיבוע באוניה של חב' כספי עם משפחות שכולות, ניצולים ואנשי חיל הים. במקום הטיבוע נערך טקס אזכרה וגם סימפוזיון של הניצולים והמשפחות השכולות בפעם הראשונה מאז האסון.
האירוע סוקר ע"י אמצעי התקשורת וצולם על ידנו.
ינואר 95 - נערך ערב לזכרו של אלוף מיל. פול שולמן ותערוכה לזכרו בהשתתפות ראש עיריית חיפה, מפקד חיל הים,מר לובה אליאב, מתנדבי מח"ל, קרובי משפחה ואנשי חיל הים.
העמותה הצליחה להסדיר את דרגת האלוף של שולמן ז"ל והיא הוענקה לאלמנתו במעמד ראש הממשלה, מפקד ח"י ויו"ר העמותה.
אפריל 95 - נערך כנס וסימפוזיון של משתתפי קרבות הסטי"לים במלחמת יום הכיפורים בהשתתפות הפיקוד הבכיר של חיל הים אז והיום.
דצמבר 95 נערך כנס שנושאו הבשלת רעיון הסטי"לים בהשתתפות חברי העמותה וקצינים מחיל הים.
מאי 96 - נערך מפגש יוצאי שייטת 1 בהשתתפות של למעלה
מ1000- איש. למפגש הוצאנו לאור ספר על שייטת 1 וכן הפקנו תערוכה וסרט.
ינואר 97 - נערך מפגש משתתפי הקרב נגד " איברהים אל אוול" שכלל גם סימפוזיון של הלוחמים, סרט קצר וגם חוברת שהוצאה לאור במיוחד לאירוע.
גיוס כספים ואמצעים לאירועים.
פרוייקט אנדרטת אח"י אילת בוצע ברובו באמצעות כספים שגויסו ע"י העמותה מאנשים פרטיים, משהב"ט ומספנות ישראל, קיבוץ ניר עציון, משפ' בובליל ומר שלמה מנחם.
כנסים ואירועים של העמותה בוצעו בסיוע התנדבותי
שווה ערך לכסף כגון קריינות והנחייה, מערכות הגברה, צילום ועריכה, גרפיקה,
מזון, הכנת במות, סדרנות, חניה, מקום האירוע וכו'.
הרחבת מעגל החברים בעמותה
מאז 1994 נערכו פעולות רבות לעידוד גיוס חברים חדשים לעמותה.
בשנת 1993 היו רשומים בעמותה כ600- חברים אבל רק בין 100 ל150- חברים שלמו דמי חבר באופן שוטף.
נכון לסוף שנת 96 רשומים בעמותה 818 חברים משלמים.
נכון לעתה, 150 טרם שלמו דמי חבר לשנת 1997 ולהם נשלחו תזכורות והודעה טלפונית.
הפעולות שננקטו לגיוס חברים
א. פניה לכל אנשי המילואים בפברואר 95 הכוללת מכתב נלווה של רמ"ים - בודדים הצטרפו.
ב. פניה נוספת לאנשי המילואים באוגוסט 96 - בודדים הצטרפו.
ג. פורסמו מודעות הרשמה בעתונות, עלוני הסבר על פעילות העמותה ניתנו למשרדי המילואים וק. המילואים הונחו כיצד לפעול.
ד. עלוני הסבר ניתנו גם ליח' מעבר מילואים ימ"מ 977.
ה. נעשתה פניה לכל גמלאי חיל הים מספר פעמים ובאופן שוטף לגבי משתחררים חדשים.
ו. בכנס 35 שנה ל"צוות" הוצב דוכן הרשמה לעמותה.
ז. פנינו לאוכלוסיות מיוחדות כמו ניצולי אח"י אילת, למחזורים מסוימים של בוגרי קורס חובלים, אנשי ש1/ , יוצאי יחידות סדג"ים וכו'.
ח. בכל הכנסים שהעמותה קיימה הוצבו דוכני הרשמה.
ט. פניה לעובדי צה"ל בחיל הים - ההיענות הייתה מאוד נמוכה.
י. פניה אישית, טלפונים ליוצאי חיל הים - ההיענות טובה.
יא. נעשה הסדר לתשלום דרך מת"ש ובאמצעות כרטיסי
אשראי.
בעיות בגיוס חברים
א. חיל הים פולט מדי שנה מאות חיילי מילואים ונוצר מצב שחיילי המילואים ממתינים לתורם לפליטה, דבר שגורם לחוסר הזדהות ואי רצון להצטרף לעמותה.
ב. קיימת הרגשה שהעמותה היא "עמותת קצינים".
ג. אנשים מבקשים תועלת אישית תמורת תשלום דמי חבר.
ד. כל שנה, 100-150 איש אינם ממשיכים את חברותם בעמותה.